<h1>ספר ל"ו שערים לרבינו אליעזר מגרמיזא בעל הרוקח — שער כ"ח</h1>
<h2>דף מח.</h2>
ואם סרוכה במקום אחר דלא הויא סתימה כגון בשומן הלב או בקנה הריאה אפילו בדקינן ברוקא או בגילא ועומדת בבדיקות טרפה [ו]לא דמי לסירכא שלא במקום ריביתא דמכשירינן בבדיקות דריאה כד"א (עולא) בפ' אלו טריפות רב נחמי' [וכו'] והיינו טעמא דלא דמי התם כי ליכא ריעותא בדופן לא בריאה תלינן בדופן משום דסירכא מהכאת מקל או באבן ולבשר הקרוב ניכרין ותלינן הכאה בה והדופן חיצון יותר מן הריאה הלכך תלינן ריעותא של הכאה טפי בדופן מבריאה שהיא קרובה להכאה אבל הסרוכה לשומן הלב או כיוצא בזה שהן פנימים לריאה תלינן הסירכא שבא מחמת הכאה חיצונה בריאה בשומן הלב שהריאה קרובה למכה יותר הלכך טרפה [ו]לא בדקינן לה וכן כתב רב האי אם הריאה סרוכה בשומן הלב אפילו כחוט השערה טרפה. וגם כתב כל היכי דצריכי בדיקה כגון דרוסה ונפולה אי נמי נשברה השדרה ולא ידעינן אי פסיק חוט השדרה או לא כגון דצריכי בדיקה אסרי דהכי הוה בדיק לנפולה דרוסה ונשברה. והני מילי ברבנן קמאי דהוה חכימי למיבדק אבל עתה לא ידעינן למיקם על בדיקה שפיר אמור רבנן דמשהינן תריסר ירחי שתא והדר משתריא ואי נקבה היא עברא וילדא שריא מקמי יב"ח דאמרינן [נ"ח ע"א] הלכתא בזכר יב"ח בנקבה כל שאינה יולדת, אבל בדיקת נקובת הריאה ברוקא או בגילא בדיקא היא וסמכינן אבדיקה דהשתא.
